מחשוב הענן, אשר פרץ לחיינו בסערה בעשורים האחרונים, פתר לעסקים, לארגונים ולחברות הרבה בעיות. אם, בעבר, נאלץ ארגון לרכוש שרת משלו, לתחזק ולתפעל אותו, להשקיע זמן ומשאבים לאורך כל חייו, ולבסוף, להחליפו בשרת המתאים לצרכים ולמציאות החדשה שנוצרה, הגיעו שירותי מחשוב הענן וסיפקו לו את החלופה הטובה ביותר – צריכת משאבים כשירות. אבל, למעשה, אותו קונספט "חדשני", אשר מסחרר את ראשי כולם, קיים ומוכר לנו כבר שנים רבות, רק שלא כינינו אותו אז "מחשוב ענן" אלא "שרת אחסון וירטואלי", שרת אחסון מרוחק" ובעוד שמות נוספים, שהעיקרון המסתתר מאחורי כולם היה דומה למדי – שרת המשמש את הארגון, אבל איננו נמצא בתוך שטח הארגון, אלא מחוץ לו…
למה, בעצם, נדרש לארגון שרת אחסון וירטואלי?
מה רע לעסק לאחסן את השרת שלו בתחומו, במקום אליו הוא יכול לגשת מתי שרק יחפוץ? לבדוק את מצבו ולתחזק אותו בעצמו?
התשובה מתחלקת למספר סיבות, כשרוב התשובות טמונות בגוף השאלות עצמן:
- שרת פיזי מהווה נטל לא קטן על תקציבו של ארגון. לא רק בעלות קנייתו, אלא אף בתחזוקתו, בבקרת האקלים הנדרשת, בעלויות החשמל ובגורמים נוספים, אשר כל אחד מהם נוגס בתקציב הארגון ומחייב השקעת כוח אדם וכסף.
- שרת פיזי נמצא בתחומי הארגון, מה שהופך אותו לפגיע ביותר, במקרה של שריפה, שיטפון, פגיעת טיל וכד'. תוכניות DR (Disaster Recovery – התאוששות מאסון) כוללות, כפרט בסיסי, דרישה להוצאת יעד גיבוי המידע החיוני של הארגון אל מחוץ לתחום הארגון, אל שרת אחסון וירטואלי. ואם זה טוב דיו עבור גיבוי המידע החיוני, למה, מלכתחילה, לא להוציא גם את המידע המקורי החוצה, הרחק מהארגון?
- שרת פיזי מהווה יחידה "נוקשה", אשר קשה מאד להרחיב ולהקטין את יכולותיה בהתאם לנדרש לארגון בהתאם למציאות המשתנה. שרת אחסון וירטואלי הוא בעצם שירות, אשר מאפשר לארגון לצרוך משאבים לפי הנדרש לו באותו הרגע (משאבי עיבוד, נפח אחסון, תעבורה וכד'). לא מעניינו של הארגון מהם המשאבים הקיימים בשרת הפיזי שבו הוא משתמש, החברה המספקת את השירות היא זו האחראית לאספקת המשאבים הנדרשים, בהתאם לחבילת השירות.
שרת האחסון הווירטואלי – הפתרון האפקטיבי ביותר לבעיות הארגון
העברת האחריות על משאבי הארגון מכתפיו אל ספקית שירות איננה רעיון חדש, ואנחנו מכירים אותו כבר עשרות שנים, דרך תחום אחסון האתרים, מאחר וגם בתקופות בהם הארגונים הקפידו לשמור את השרת העבודה העיקרי שלהם בתוך תחומי הארגון, את האתרים שלהם הם אחסנו על שרתי חברות אחסון אתרים. ההבדל היחיד הוא, שכיום, כחלק מהמגמה הכוללת, שמטרתה להפוך את הארגון לגמיש, רזה ויעיל יותר, שרת אחסון וירטואלי מאחסן את רוב היקף הפעילות של הארגון, ולא רק את הקבצים של האתר הארגוני. אין ספק, מדובר בייעול משמעותי של תיעול משאבים.
